במרום הפקות 2004 בע"מ נ' ויגדור ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור (שהוכתרה כערעור) על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 27.9.2010 (כבוד השופט צבי כספי) בו נתקבלה בחלקה תביעת המשיבים כנגד המבקשת, לפיצוי ולהשבת סכום של 4,764 ₪ שהמשיבים שילמו למבקשת עבור קורס דוגמנות ועבור שירותים במסלול 'דוגמנות פרימיום' הכולל בין היתר תיקי צילומים ו 'בוק', תוספות סטיילינג ותוספות איפור.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי המבקשת הפרה את הסכם הרישום עליו החתימה את המשיבה בכך שלא פתחה את הקורס ללימודי דוגמנות כפי שהתחייבה בהסכם ופעלה בחוסר תום לב כלפי המשיבים.

בית המשפט קבע כי על המבקשת לשלם למשיבים סך הכספים ששילמו לה המשיבים של 4,764 ₪ וכן סך של 5,500 ₪ כפיצוי בגין התקופה בה הייתה המשיבה נטולת עבודה מאחר ולא רצתה להתחייב למסגרת כלשהי מתוך ידיעה כי היא אמורה להתחיל את לימודי הדוגמנות, לרבות פיצוי בגין עגמת נפש. בנוסף חייב את המבקשת בסך של 2,000 ₪ הוצאות לטובת אוצר המדינה "בהתחשב באופי טענות הנתבעת (המבקשת) והמסמכים עליהם התבססה".

אציין, כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור בפני בית משפט מחוזי אם ניתנה לכך רשות ערעור מאת שופט של בית משפט מחוזי (ראו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984). הערעור דנן הוגש ללא קבלת רשות. כידוע, לא ניתן להמיר ערעור לבקשת רשות ערעור כאשר מלכתחילה נדרשת רשות לשם הגשתו (ראו: ע"א 8154/03 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ [פורסם בנבו], 8.2.05).

לפנים משורת הדין החלטתי לדון בערעור כבבקשת רשות ערעור, ומסקנתי כי יש לדחות את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים.

השגותיה של המבקשת עוסקות רובן ככולן בניסיון להפוך את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט.

הכלל שנקבע בפסקי דין רבים, הדנים בהתערבות בממצאים עובדתיים, הוא כי ערכאת ערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים, אלא במקרים חריגים אם מצאה כי נפלה בהם טעות עקרונית ובולטת או כי אינם מתיישבים כלל עם חומר הראיות (ראו: רע"א 3716/09 ‏ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

המקרה הנדון אינו נמנה בגדר מקרים אלה. בענייננו, בית המשפט ישב על המדוכה, דן בתביעת המבקשים, עיין במסמכים, שמע את הצדדים והתרשם מהם באופן ישיר. הממצאים אשר קבע מעוגנים על פניו בחומר הראיות שנפרש לפניו וסבירות המסקנות אליהן הגיע.

במיוחד כך הם פני הדברים כאשר בתמיכה לטענת המבקשת לפיה קיבלה המשיבה את מלוא התמורה צרפה המבקשת לכתב הגנתה רשימת הזמנות לאודישנים שהתקיימו על פניו בשנת 2008 למרות שהמנוי החל רק באוקטובר 2009 וההסכם נחתם ביום 1.10.09. גם טענת המבקשת לפיה לא נפתח קורס הדוגמנות בשל ביטול ההשתתפות על ידי רוב הבנות שנרשמו על פניו אין לה בסיס, שכן מהרשימה שצרפה המבקשת לכתב ההגנה עולה על פניו שרוב הנרשמות נרשמו לאחר התאריך שנועד לפתיחת הקורס, כפי שצויין גם בפסק הדין.

נראה לכאורה, כפי שקבע בית המשפט, כי התנהגות המבקשת היתה שלא בתום תום לב במערכת היחסים בינה לבין המשיבה ואינני רואה להתערב בקביעותיו.

מה גם שאין בידי להתייחס לטענות ולמסמכים חדשים שהועלו על ידי המבקשת לראשונה במסגרת הבר"ע ללא הסבר - כמו למסמך רשימת האודישנים הנוספים שלטענת המבקשת נשלח למשיבה (נספח ב' לבר"ע), וכן לטענות עובדתיות של המבקשת כנגד גובה הפיצוי הנתבע עבור תקופה בה היתה המשיבה נטולת עבודה, הנטענות לראשונה בבר"ע (ראו גם תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, וגם: עע"מ 9401/06 ארגנטינה באוניברסיטה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב [פורסם בנבו], 6.7.09).

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה הנדון אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"א, 04 נובמבר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: